מודל ששת שלבי השינוי מודל שלבי השינוי מתווה את השלבים השונים שאנשים עוברים כשהם חושבים על שינוי בהתנהגות שלהם.

הרעיון מאחורי המודל הוא ששינוי התנהגותי אינו מתרחש בבת אחת. לפי המודל, האדם עובר שלבים שונים בדרך לשינוי המיוחל. כל אדם מתקדם בשלבים אלה בקצב שלו, ויתכן שהוא ינוע הלוך ושוב בין שלבים.

מידת המוכנות של האדם לשינוי גם תלויה בשלב בו הוא נמצא בתהליך. בשלבים המוקדמים, יתכן שהאדם אינו מוכן לשינוי. על כן, יהיה זה לא נכון מצדנו )ואולי מזיק( לצפות לשינוי בהתנהגות בשלבים אלה מכיוון שהאדם עדיין אינו מוכן להשתנות. ההחלטה להשתנות חייבת לבוא מהאדם עצמו – אדם אחר מבחוץ אינו יכול לכפות שינוי שיישאר יציב לטווח ארוך.

  • חשוב להבין את תהליך השינוי כשמנסים לתמוך בבן משפחה לעשות שינוי בחיים שלו.
  • שינוי התנהגות אינו משימה קלה והוא דורש זמן.
  • הבנת השלב בו נמצא בן המשפחה בתהליך השינוי עשוי לסייע לכם להבין מה אפשר לעשות כדי לעזור להם.

 

שינוי דפוסי התנהות של בן אדם ששת שלבי השינוי

 

 

טרום-הרהור

בשלב זה, לבן המשפחה אין עדיין כוונה לשנות את ההתנהגות שלו; כנראה שהוא אפילו לא חשב על כך. יתכן שהוא חושב שהתנהגותו אינה בעייתית. לדוגמא, נער עשוי לחשוב שהרגלי השתייה שלו אינם יותר מ“בילוי עם חברים“. יתכן שהוא חושב שהוריו מגזימים בכמות השתייה שהם מייחסים לו. יתכן שהוא אינו מודע לבעיה כי אין לו מספיק מידע על ההתנהגות או על הבעיה. על ידי כך שמעוררים את המודעות שלו, עשוי בן המשפחה לחשוב על היתרונות שבשינוי התנהגותו. העלאת מודעות תסייע לו להתקדם לשלב הבא בתהליך.
יתכן שיש לבן המשפחה השקעה נפשית גדולה בהתנהגות הבעייתית או שהוא רוצה לשמור על שליטה. העלאת הצעות עשויה לעזור מכיוון שבמצב זה הוא מקבל הזדמנות להשמיע את קולו בתהליך. יתכן שבן המשפחה אינו מאמין שהוא מסוגל לשנות את ההתנהגויות ולכן הוא מאמין שהמצב חסר תקנה. בדקו את המחסומים שלו לשינוי ונסו להטמיע בו תקווה.

המטרה בשלב זה אינה לגרום לבן המשפחה לשנות את התנהגותו, אלא לגרום לו לחשוב על האפשרות לשינוי ולבדוק האם השינוי עשוי לעזור לו. גישה לא שיפוטית תצמצם את הגנתו על התנהגותו.

 

הרהור

בשלב זה, בן המשפחה מכיר בכך שקיימת בעיה והוא מוכן לשקול פעולה, אך הוא טרם התחייב לשינוי. שלב זה מאופיין בדו-ערכיות: בן המשפחה עשוי להתלבט שוב ושוב כשהוא שוקל את האפשרות להשתנות. הוא פתוח לקבל מידע אך טרם השתכנע לחלוטין.
בשלב זה יש חשיבות למידע ולתמריצים. שוחחו עם בן המשפחה על החסרונות והיתרונות של ההתנהגות וכן על החסרונות והיתרונות של השינוי. תנו לו לתאר אותם מנקודת המבט שלו. אפילו כשמישהו אינו מוכן להשתנות, יתכן שהוא יהיה מסוגל לזהות את ההיבטים הבעייתיים של ההתנהגות.

כשאנו נבין את ההיבטים החיוביים שהוא מייחס להתנהגותו, נוכל לזהות את המחסומים לשינוי. שאלו את האדם על ניסיונות קודמים להשתנות. ראו בניסיונות אלה ”הצלחות חלקיות“ ולא ”כישלונות“. אם בן המשפחה מעוניין לשמוע הציעו אפשרויות נוספות לשינוי.

היערכות

בשלב זה בן המשפחה עשוי להחליט לנקוט בפעולה ואולי אף יעשה צעד בכיוון הזה. בשלב הזה, הוא מגבש ניסיון רציני להשתנות. האמביוולנטיות שלו פוחתת למרות שהוא עדיין בוחן את היתרונות והחסרונות של השינוי.
תעודדו ותעזרו לבן המשפחה שלכם לבנות תכנית פעולה ולהסיר את המכשולים לשינוי. כמו כן חשוב לחשוב על השיטה לבחינת ההצלחה של תכנית הפעולה

 

פעולה

בשלב זה בן המשפחה מודע לבעיה ופועל על מנת לשנות את התנהגותו או את חייו על מנת להתגבר על הבעיה. לרוב, שינוי מחייב מאמץ עקבי לאורך זמן.

תתמכו בבן המשפחה ותסייעו לו לבחון את הצלחת תכנית הפעולה שלו. האם התכנית מגשימה את מטרתה? איפה יש קשיים? האם התכנית כוללת שיטות לטפל במעידות קטנות בדרך? מה יכולה לעשות המשפחה על מנת לסייע לו ?
הכירו בהצלחתו ובמחויבותו של בן המשפחה לשינוי. ראו בכל שינוי תוצאה של פעולותיו ואל תתייחסו אליו כשינוי שנכפה עליו מבחוץ.

 

תחזוקה ונסיגה

בשלב זה, בן המשפחה פיתח דפוס התנהגות חדש שהולך ומתבסס. בשלב זה פוחתת האפשרות של חזרה לדפוסי ההתנהגות הקודמים.
תחזקו את עשייתו ואת הביטחון העצמי של בן המשפחה ביכולתו לשמור על ההישג. סייעו לו לפתח תכנית פעולה שתופעל כשיתעורר חשש כי הוא ימעד. אם הוא מועד, הבינו זאת ועודדו אותו לא לוותר. לרוב, שינוי מחייב ניסיונות מרובים, ומעידות הן חלק טבעי בתהליך.
האטו את התהליך ובדקו מה הצליח ומה לא הצליח. החמיאו לבן המשפחה על המאמץ והמחויבות שלו לשינוי

 

הנעת בן המשפחה לעשות שינוי

 

להלן ארבעה עקרונות בסיסיים שניתן ליישם כשאנו מבקשים להניע אדם לעשות שינוי:

הביעו אמפתיה

כשאתם מדברים עם בן המשפחה שלכם, נסו להקשיב למה שההוא אומר בלי לשפוט אותו.
קבלו את נקודת המבט שלו והבהירו לו שזה נורמאלי וטבעי שיהיו לו רגשות מעורבים בקשר לרצון לעשות שינוי.

הימנעו מוויכוחים

כולנו רוצים לקבוע את ההתנהגות שלנו. ככל שמישהו אומר לנו מה לעשות או מספר לנו מה טבעו של המצב, כך אנחנו מתגוננים יותר. במקום לנקוט בגישה סמכותית )לדוגמא, ”אתה חייב לעשות…“(, מוטב להתמקד בתוצאות השליליות של ההתנהגות ולהפחית את ערך ההיבטים החיוביים של ההתנהגות הבלתי רצויה. בן המשפחה אינו חייב להודות בהתנהגות שלו. המטרה היא שהוא יתחיל לראות את התועלת שבשינוי ויפתח טיעונים שיתמכו בפעולה להשגת ההתנהגות הרצויה.

זרמו עם ההתנגדות

זה בסדר להציע רעיונות חדשים, אבל בן המשפחה שלכם עשוי לדחות אותם או להתנגד להם. תציעו הצעות אבל אל תנסו לכפות אותן על בן המשפחה. תנו חיזוקים חיוביים על כל צעד חיובי שהוא מבצע )גם צעדים קטנים הם חשובים(. בן המשפחה שלך עלול לחוש רגשות מעורבים בקשר לשינוי. זה חלק מתהליך השינוי. תעזרו לו לבחון את הרגשות הללו, שכן לעתים קרובות הם טומנים בחובם את הזרעים של שינוי אמיתי.

תתמכו בתחושת המסוגלות העצמית (אמונה ביכולת לעשות את השינוי)

לאנשים יש מוטיבציה חזקה יותר להשתנות כשהם מאמינים שיש ביכולתם לעשות את השינוי. עודדו את בן המשפחה שלכם והבהירו לו שאתם מאמינים ביכולותיו. תנו לו חיזוקים חיוביים על כך שיש לו בטחון עצמי ביכולתו לעשות את השינוי, הנראה כצעד קשה מאוד. אם הוא לא יאמין שהוא יצליח, אין סיכוי רב שהוא ימשיך להשקיע מאמצים לשנות את התנהגותו.

 

 

כאן ניתן להוריד קובץ של חוברת הדרכה למשפחות המתמודדות עם בן משפחה הסובל ממחלת נפש.
(נלקח מאתר משרד הבריאות של ישראל https://www.health.gov.il).
 חוברת הדרכה למשפחות המתמודדות עם בן משפחה הסובל ממחלת נפש. החוברת הינה פרי של שיתוף פעולה בין משרד הבריאות, ביה“ס לשיקום הקריה האקדמית אונו וארגון (society schizophrenia Colombia British (BC. את חוברת המקור ניתן לראות באתר ca.bc.heretohelp.www .האתר הינו פרויקט משותף של שבעה ארגונים מובילים בתחום בריאות הנפש וההתמכרויות ומטרתו הנגשת מידע בתחום בריאות הנפש וההתמכרויות לאוכלוסיות רב-תרבותיות.