הקניית הרגלי תזונה נבונה, הינו נדבך חשוב בקידום הבריאות ואורח חיים בריא לכלל האוכלוסייה ובפרט למערך בריאות הנפש בקהילה, כמענה לצרכים נפשיים, חברתיים ותרבותיים – מדריך לתזונה נבונה ואורח חיים בריא

מחברי המדריך ועורכיו

ד”ר זיוה שטל, RD.D.Ph ,מנהלת מחלקת התזונה, משרד הבריאות
גב’ פאינה צודיקוב, RD, MSc ,מרכזת תחום פסיכיאטריה, מחלקה לתזונה, משרד הבריאות
גב’ סיגל פארן, RD, MPH ,לשכת בריאות רמלה, המחלקה לתזונה, משרד הבריאות
גב’ שירלי רחמיאל, RD, MSc ,לשכת הבריאות נתניה, המחלקה לתזונה, משרד הבריאות

קראו והעירו

אבידור גינסברג, RD ,מידען המחלקה לתזונה, משרד הבריאות
יוספה כחל RD, MPH ,מרכזת תחום גריאטריה, המחלקה לתזונה, משרד הבריאות
חוה אלטמן RD, MPH ,דיאטנית ארצית בריאות הציבור, המחלקה לתזונה, משרד הבריאות
ד”ר משה אברמוביץ, מפקח רפואי ראשי, האגף לפסכיאטריה, משרד הבריאות
איה ארבל MA. N.R ,ע’ פסיכיאטר מחוז צפון, משרד הבריאות
רינה שמש MA. N.R ,ע’ פסיכיאטר מחוז מרכז, משרד הבריאות

הקדמה

הקניית הרגלי תזונה נבונה והתאמת התפריט לדרישות התזונתיות, הינו נדבך חשוב בקידום הבריאות ואורח חיים בריא לכלל האוכלוסייה ובפרט למערך בריאות הנפש בקהילה.

המזון מספק רכיבי תזונה חיוניים )חלבונים, פחמימות, שומנים, ויטמינים ומינרלים,
מים( לגוף לצורכי קיום בכל גיל. חשיבות המזון רבה לא רק לצורכי קיום, אלא
גם כמענה לצרכים נפשיים, חברתיים ותרבותיים. יכולת הפרט לרכוש מזונות
נקבעת, בין היתר, על-פי מצבו הנפשי.
הקשר המדעי בין תזונה לבריאות מוכח וידוע; למשל, לתזונה נבונה יש תפקיד
חשוב במניעת מחלות שונות, כגון: השמנה, סוכרת, דיסליפידמיה, מחלות לב
וכלי דם וסוגי סרטן. מסיבה זו יש חשיבות רבה בהקניית הרגלי אכילה נבונים
לאוכלוסייה בכלל ולתת-אוכלוסיות בסיכון בפרט.
שכיחות ההשמנה באוכלוסייה עם הפרעות נפשיות גבוהה באופן משמעותי. עודף
משקל והשמנה מקושרים לעלייה בסיכון למחלות לב, סוכרת סוג 2 ,עמידות
לאינסולין, דיסליפידמיה, יתר לחץ דם וירידה בתגובתיות לטיפול התרופתי. כל
המצבים הללו יכולים לגרום לתמותה מוגברת בגיל צעיר יחסית.
הדעה הרווחת היא כי חלק מבעיית ההשמנה בנכי נפש קשורה לסוג התרופות
שבהן הם מטופלים. תרופות אלה יכולות לגרום להגברת התיאבון. אוכלוסייה זו
מאופיינת גם באורח חיים שאיננו מקדם בריאות: מצד אחד, צריכה גבוהה של
שומנים ופחמימות פשוטות מביאה לצריכה אנרגטית גבוהה, ומצד אחר – חוסר
בפעילות גופנית, פעילות גופנית מועטה או חוסר רצון להשתתף בה יגרמו לדרישת
אנרגיה נמוכה. גורמים אלה מגבירים את הסיכון להשמנה.
מנגד ייתכנו מצבים של תת-תזונה: ידוע כי השפעה של תרופות, מחלות או מצבים
נפשיים עלולה לגרום לצריכת מזון נמוכה. לדוגמה, מצבים של דיכאון, קטטוניה
ואי-שקט גורמים לסרבנות לאכול. מחלות שיניים יכולות אף הן להפחית את
צריכת המזון.
לאור האמור לעיל יש צורך בהנחיות מפורטות המבוססות על צרכים תזונתיים,
אשר יהוו בסיס מקצועי להכשרת צוותים העוסקים במערך מזון.

למי מיועד המדריך:
1 .יזמים ומנהלי הוסטלים ודיור מוגן במערך בריאות הנפש בקהילה
2 .מדריכי שיקום
3 .רכזי שיקום
4 .אימהות בית וטבחים
5 .צוות מטפל )עו”סים, אחות, רופא, דיאטנית(
6 .מפקחים על המזון וההזנה בהוסטלים
• לדיירים/משתקמים קיים מדריך אחר

מטרות המדריך:
1 .קביעת דרישות תזונתיות לדיירי ההוסטלים
2 .הכוונת העוסקים בהזנה בהיבטים של תכנון ובנייה של תפריט מגוון העונה
על הצרכים התזונתיים של הדיירים
3 .הכוונה לקידום אורח חיים בריא בהוסטלים

עקרונות התזונה הנבונה

העקרונות הכלליים לתזונה נבונה על-פי המלצות משרד הבריאות הם אלה:

• גיוון בסוגי המזון:
  לגיוון המזון יש חשיבות רבה בהבטחת צריכת מזון, המכיל את כל המרכיבים החיוניים הדרושים לבריאות האדם. גיוון המזון, הטעם והצבע משפרים ומעודדים את התיאבון ואת ההנאה מהאכילה. יש לכלול בתפריט היומי את המזונות המופיעים בפירמידת המזון הישראלית על-פי קבוצות המזון הבאות: דגנים, ירקות ופירות, מזונות עשירים בחלבונים לרבות קטניות, מזונות עשירים בשומנים. חשוב לגוון במזונות; כלומר, לבחור סוגי מזון שונים בכל קבוצת מזון. פירמידת המזון עוזרת בבניית התפריט ובגיוונו:
• המעטה בצריכת ממתקים, חטיפים ושתייה מתוקה מומלץ להמעיט באכילת ממתקים. אם אוכלים ממתקים, עדיפים אלו הדלים
  יותר בסוכר. אפשר להציע פרי במקום ממתק. כמו כן, יש להמעיט בצריכת חטיפים. מבין החטיפים עדיפים אלו הדלים בשומן, מלח וסוכר.
• שתיית מים לרוויה מומלץ להקפיד על שתייה מרובה, כשחם ומזיעים, אך גם כשקר ולא מרגישים צמא.
• צריכת מזון דל בשומן רווי מומלץ לאכול מוצרי חלב דלי שומן )גבינות %5 ,מעדנים ויוגורטים %3 ,חלב %1 ,בשר בקר רזה, עוף ללא עור ודגים דלי שומן.
• גיוון בקבוצת המזון העשירה בחלבונים יש להקפיד על צריכת חלב ומוצריו העשירים בסידן לשמירה על בריאות העצמות והשיניים. כמו כן, יש להקפיד על צריכה של מוצרי עוף, בשר ודגים העשירים בברזל למניעת אנמיה. מומלצת צריכת קטניות, כמו שעועית, עדשים, חומוס ופול. מזונות אלה מכילים סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים.
• אכילת דגנים. מומלץ לאכול דגנים מלאים: אורז מלא, שיבולת שועל, כוסמת, גריסים, בורגול, חיטה מלאה, לחם מחיטה מלאה.
• אכילת פירות וירקות. מומלץ לצרוך את הירקות והפירות על קליפתם. ההמלצה כיום היא לאכול לפחות חמישה סוגי ירקות ופירות ביום, בצבעים שונים. אפשר לאכול ירקות ופירות בשיטות שונות: טריים שלמים, טריים חתוכים, סלטים טריים, ירקות מבושלים, ירקות מאודים, ירקות מוקפצים, ירקות במרק או בתבשילים שונים כמו קציצות ופשטידות, סלט פירות, לפתן פירות מבושלים, פירות יבשים, מיצי פירות, ופירות אפויים בתנור כמו אפרסק, משמש ותפוחי עץ.
• אכילה מסודרת. מומלץ לאכול שלוש ארוחות עיקריות ביום (בוקר, צהריים וערב) ובין 2-3 ארוחות ביניים. דוגמה לארוחת ביניים: כריך עם ממרח )חומוס, טחינה, גבינה לבנה וכדומה(, יוגורט ופרי, דגני בוקר עם חלב וכדומה.
• הפחתת מלח (נתרן). מומלץ לצמצם את השימוש במלח ובאבקות מרק ולהימנע משימוש מופרז במזון עשיר בנתרן כגון חטיפים מלוחים. מומלץ להעדיף שימוש בתבלינים על פני אבקות מרק לסוגיהן. מומלץ להשתמש בתבלינים ולא בתערובות תבלינים,
  המכילות לעיתים תוספת מלח או מונוסודיום גלוטמט. שימוש בתבלינים, לשם קישוט, יכול לשפר את המראה של המזון ואף לעורר תיאבון.

אורח חיים בריא

כחלק מקידום אורח חיים בריא חשוב לבצע פעילות גופנית. ההמלצה לפעילות
גופנית היא לפחות 150 דקות פעילות גופנית בשבוע. ניתן לבצע מגוון של
פעילויות: הליכה, ריקוד, משחקי כדור ועוד.
אפשר לצבור גם פעילות של 10 דקות בכל פעם. העומס בפעילות גופנית צריך
להיות הדרגתי ומתון בהתאם לגיל, למין ולמצב הדיירים, לשעת הפעילות ולעונת
השנה.

הורדה ותצוגה של המחקר המקורי המלא אפשרית על ידי לחיצה על הקישור הבא:
מדריך לתזונה נבונה