מחקר תהליך החשיפה העצמית של מחלת הסכיזופרניה
דילמה מרכזית שעומדת בפני אנשים המתמודדים עם מחלה רוויה בסטיגמה כמו סכיזופרניה היא האם לחלוק זאת עם אחרים? מצד אחד, ישנו סיכון להיות מושא לתיוג לסטריאוטיפים שליליים, ומצד שני ישנו הרצון העז לחשיפה עצמית ולשיתוף. / עדי נעמן /
פרופ’ דיויד רועה
דר’ אורית קרניאלי מילר
החוג לבריאות נפש קהילתית, אוניברסיטת חיפה
החוג לחינוך רפואי, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב
מטרת המחקר:
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקדם את ההבנה אודות תופעת החשיפה העצמית בקרב מתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה מנקודת מבטם האישית. המחקר התבקש לענות על השאלות הבאות: (1) כיצד תופסים וחווים מתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה תהליכים שונים של חשיפה עצמית? (2) מהי מערכת השיקולים המאפיינת את המתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה בהקשר של חשיפה עצמית מול אנשים שונים (3) מהן ההשלכות של חשיפת מחלת הסכיזופרניה?
כדי לענות על שאלות אלו עשינו מחקר איכותני המתבסס על הפרדיגמה הפנומנולוגית. משתתפי המחקר היו 13 מרואיינים מעל גיל 18 המתמודדים עם סכיזופרניה. המרואיינים גויסו למחקר בשיטת דגימה מכוונת בשילוב עם שיטת “כדור השלג” השאלות במדריך הריאיון היו ברובן שאלות פתוחות. יחד עם זאת, הופיעו לעיתים שאלות סגורות וממוקדות ששימשו הקדמה לשאלות הפתוחות. הראיונות עצמם נותחו באמצעות שימוש במסורת הניתוח הנושאי (שקדי, 2003).
ממצאים:
ממצאי המחקר הצביעו על שני מצבים מרכזיים: חשיפה מאולצת וחשיפה מבחירה. חשיפה מאולצת הנה חשיפה שלא התקיימה מבחירה; מצבים בהם המתמודדים לא תכננו להיחשף והחשיפה נכפתה עליהם בשל נסיבות שקשורות למחלתם. לעומתה חשיפה מבחירה מוצגת כאסטרטגיה ממושכת הכוללת מערכת שיקולים של בעד ונגד החשיפה. ממצאי המחקר הנוכחי הדגימו שש דרכים שונות של אקט החשיפה הקשורות לאופן ההצגה, בחירת העיתוי, התוכן, רמת הפירוט ומושא החשיפה ובנוסף הוצגו ההשלכות של חשיפה עצמית.
מסקנות:
ממצאי המחקר שופכים אור אודות תופעת החשיפה המאולצת כמו גם על תהליך ההחלטה ביחס לבחירה אם להסתיר או לחשוף את ההתמודדות עם המחלה. בנוסף, הממצאים מרחיבים את הידע בנוגע להשלכות החיוביות והשליליות של חשיפה עצמית. חשוב שמטפלים ואנשי שיקום יכירו את תהליך החשיפה העצמית כדי שיוכלו לסייע לאדם להתמודד עם מורכבותה. נראה שיש לבחון במחקרים עתידיים את פעולת החשיפה והשפעותיה על הסביבה, במטרה לבדוק האם ישנה אסטרטגיית חשיפה אשר בכוחה להוביל להשלכות חיוביות יותר, מאשר אלו שנמצאו במחקר הנוכחי.
לצפיה במצגת הקלק כאן: חקירת תהליך החשיפה העצמית של מחלת הסכיזופרניה
חקירת תהליך החשיפה העצמית של מחלת הסכיזופרניה
רקע ורציונל
דילמה מרכזית שעומדת בפני אנשים המתמודדים עם מחלה רוויה בסטיגמה כמו סכיזופרניה היא:
האם לחלוק זאת עם אחרים?
מטרת המחקר
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקדם את ההבנה אודות תופעת החשיפה העצמית בקרב מתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה מנקודת מבטם האישית.
שיטת המחקר
המחקר הינו מחקר איכותני המתבסס על הפרדיגמה הפנומנולוגית
משתתפי המחקר היו 13 מרואיינים מעל גיל 18 המתמודדים עם סכיזופרניה .
ממצאי המחקר הצביעו על שני מצבים מרכזיים:
- חשיפה מאולצת בעקבות משבר נפשי.
“כשהייתי במצב פסיכוטי לא חשבתי שאני חולה, חשבתי שכל מה שאני הוזה הוא אמיתי, הייתי חזק משוכנעת בזה… הפסיכוזה הגיעה לשלב שהיא יצאה משליטה… אז ניסיתי לשתף אחרים במחשבות שווא שהיו לי, בהזיות שהיו וזה התקבל מאוד רע… החברה הכי טובה שלי די גירשה אותי מהבית… “ - חשיפה מבחירה מורכבת ממערכת שיקולים הכוללת מערך של גורמים מעכבי חשיפה ומקדמי חשיפה.
“באופן כללי חווית החשיפה מאוד תלויה בפני מי ומה המטרה שאת רוצה להשיג, אין לי משהו שהוא חד משמעי בעניין של חשיפה, זה נורא תלוי, אין איזה משהו ש…. אתה צריך לחשוב כל פעם כשאתה חושף מה אתה מנסה להשיג? כי חשיפה לשם חשיפה אין לה ערך מבחינתי”
סוגי חשיפה מבחירה:
ממצאי המחקר מצאו חמישה סוגים של חשיפה עצמית:
חשיפה הדדית.
חשיפה חלקית.
חשיפה פומבית.
חשיפה בכתב.
חשיפה הדרגתית.
דרכי חשיפה: חשיפה הדרגתית:
“אז אני אסביר לך לא מספרים את הכול בהתחלה, אחרי שבוע מספרים קצת, אחרי חודש עוד מידע ואחרי חודש וחצי כבר לגלות את כול האמת… כעקרון אני משווה את זה כמו אישה בהריון בהתחלה לא מגלים, לא רואים את הבטן ואחר כך מגלים לאט לאט שלב שלב…”
השלכות החשיפה:
- דחייה על ידי החברים או במערכת יחסים זוגית.
- דאגה יתרה הצידה של המשפחה.
- התמודדות עם חובת ההוכחה במקום העבודה.
- אמפתיה ותמיכה.
אמפתיה ותמיכה:
“הם היו מאוד מעורבים, כל פעם שהייתי מאושפזת הם באו תמכו בי היו איתי, זה מאוד עזר לי… הם מבינים אותי יותר, אני לא צריכה להסתיר, אם יש איזה בעיה, יותר אמפתיים ומעודדים ותומכים, יש עם מי… כן הם מאוד מבינים ותומכים, למשל עכשיו שיצאתי מהאשפוז הייתה לי תקופה מאוד ארוכה עד עכשיו בעצם שנה שלמה אני לא עובדת, אז הם מבינים ולא שופטים אותי…אימא שלי המשפחה שלי כול כך היו שם בשבילי וחיזקו אותי”.
מסקנות המחקר
מסקנות המחקר מסבירות מה הופך את החשיפה לשלילית או חיובית.
לצפיה במצגת הקלק כאן: חקירת תהליך החשיפה העצמית של מחלת הסכיזופרניה
מקורות:
פרופ’ דיויד רועה
דר’ אורית קרניאלי מילר
החוג לבריאות נפש קהילתית, אוניברסיטת חיפה
החוג לחינוך רפואי, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב
שקדי, א’ (2003). מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני – תאוריה ויישום. תל אביב: רמות אוניברסיטת תל אביב.
