בשנים 2004-2003 ערך משרד הבריאות לראשונה בישראל סקר אוכלוסיה שהתמקד בהפרעות דכאון וחרדה. הסקר נכלל במסגרת יוזמה בינלאומית בראשות ארגון הבריאות העולמי (INITIATIVE HEALTH MENTAL WORLD) ובוצע ע“י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על מדגם של כלל האוכלוסיה הבוגרת מגיל 21 ומעלה.
איסוף הנתונים בוצע באמצעות ריאיון פנים אל פנים )סוקר-מרואיין( בבית המרואיין, באמצעות מחשב נייד, ונמשך כשעה בממוצע. הריאיונות בוצעו בעברית, בערבית או ברוסית. אחוז ההיענות היה %72 ומספר המרואיינים הסופי היה 859,4. במרבית המדינות הופעל הסקר על מדגמים לאומיים. יצאו מכלל זה המדינות סין, הודו וברזיל שבהן הופעל הסקר רק באזור אחד. בכל המדינות המשתתפות הופעל הסקר באותן שיטות כדילאפשר עיבודים משותפים והשוואות בין מדינות מפותחות – מתפתחות; מדינות בעלות הכנסה גבוהה )איטליה, ארה“ב, בלגיה, גרמניה, הולנד, יפן, ישראל, ניו זילנד, ספרד, פורטוגל, צפון אירלנד וצרפת(, בינונית )בולגריה, ברזיל – סאן פאולו, דרום אפריקה, לבנון,מקסיקו,רומניה (ו- נמוכה )אוקראינה, בייגין-סין, הודו – פונדיצרי, ניגריה, עירק, קולומביה, שנחאי – סין (; או לפי חלוקה גאוגרפית. ישראל משויכת בהשוואות השונות למדינות המפותחות או למדינות בעלות ההכנסה הגבוהה. כלי האבחון להפרעות נפשיות היה ה-)CIDI)רInterview Diagnostic International Composite המאפשר איבחון על פי שתי מערכות הקריטריונים ה- 10-ICD של ארגון הבריאות העולמי וה- IV-DSM האמריקאי. בישראל נבדקו האבחנות הבאות: א.הפרעות חרדה: פניקה, אגורפוביה,
חרדה מוכללת ודחק פוסט-טראומטי, ב.הפרעות רגש: דכאון ומאניה וג.התמכרויות: שימוש לרעה והתמכרות לסמים ולאלכוהול. שאלון מקדים שהועבר לכלל המדגם כלל בתוכו שאלות ”סינון“ שעל פיהן נקבע מי מהמרואיינים יופנה לשאלוני האיבחון הספציפיים. הנתונים שנאספו בישראל נשלחו למרכז הסקר באוניברסיטת הרווארד בארה“ב ושם נקבעו האבחנות עבור כל המרואיינים באמצעות אותם אלגוריתמים שהופעלו על הנתונים של כל הארצות האחרות. עד היום הניבו נתוני הסקר 25 מאמרים על ישראל ו- 43 מאמרים בינלאומיים הכוללים את ישראל. כל המאמרים פורסמו באנגלית. החוברת הנוכחית מציגה לקורא העברי ממצאים עיקריים בצורה גרפית. בכל עמוד מופיע בתחתית הגרף סיכום קצר של הממצא המוצג בגרף והערה המתיחסת להגדרת המשתנים הכלולים בגרף. למעונינים בממצאים נוספים שאינם כלולים בחוברת זו מופיעה בסוף החוברת רשימת המאמרים שפורסמו עד כה.
שכיחות הפרעות דכאון וחרדה ישראל: בשנה אחת ואי פעם בחיים: אחוז מהאוכלוסיה
אחד מכל ששה בוגרים )%6.17 )בישראל סבל מהפרעה של דכאון או חרדה במהלך חייו, וכמעט אחד מכל עשרה בוגרים סבל מהפרעות אלו בשנה שקדמה לראיון.
שכיחות הפרעות דכאון וחרדה בשנה בכלל המדינות לפי רמת ההכנסה של המדינה: גבוהה בינונית ונמוכה
שכיחות הפרעות החרדה היתה גבוהה יותר משכיחות הפרעות הדכאון ברוב המדינות.
גיל הופעה ראשונה של הפרעת דכאון או חרדה ישראל: התפלגות מצטברת
אצל כרבע מכלל הסובלים מהפרעות דכאון או חרדה במהלך החיים, גיל ההופעה הראשונה של ההפרעה היה צעיר מגיל 25 .אצל כ – %75 מכלל הסובלים מהפרעות אלה במהלך חייהם, גיל ההופעה הראשונה של ההפרעה היה צעיר מגיל 55.
קשרים בין הפרעות דכאון או חרדה ובעיות שינה ישראל: אחוז המדווחים על בעיות שינה
הסובלים מהפרעות דכאון או חרדה ומכאבים ממושכים מדווחים הרבה יותר על בעיות שינה מכל ארבעת הסוגים , בהשוואה למי שלא סובל מהפרעות דכאון או חרדה או כאבים.
סוגי בעיות השינה:
בשנים-עשר החודשים האחרונים, האם היתה לך תקופה של שבועיים או יותר שבה היה לך קשה להרדם, כלומר כמעט בכל לילה עברו שעתיים או יותר עד שנרדמת?
האם היתה לך תקופה של שבועיים או יותר שבה היה לך קשה להמשיך לישון, כלומר כמעט בכל לילה התעוררת ועברה שעה לפחות עד שנרדמת שוב?
האם היתה לך תקופה של שבועיים או יותר שבה היתה לך בעיית יקיצה מוקדמת, כלומר כמעט בכל בוקר התעוררת לפחות שעתיים לפני השעה שרצית להתעורר?
האם היתה לך תקופה של שבועיים או יותר שבה הרגשת ישנוני במשך היום?
תעסוקה לפי מרחק הזמן מאפיזודת ההפרעה בשלש קבוצת גיל ישראל: אחוז מועסקים בחודש האחרון
אחוז המועסקים היה הנמוך ביותר בקרב אלה שסבלו מהפרעות דכאון או חרדה בחודש שלפני הראיון . אחוז המועסקים בקרב מי שסבלו בעבר מהפרעות דכאון או חרדה אך לא סבלו מכך בשנה האחרונה לא היה שונה מאחוז המועסקים בקרב מי שלא סבלו מהפרעה נפשית אי פעם.
הערה: בניתוח רב משתני שהותאם למין,גיל, השכלה ותחלואה גופנית ממושכת היה הסיכוי להיות מועסק בקרב אנשים שסבלו מהפרעות דכאון או חרדה בעברם אך לא בחודש האחרון גבוה ב-%80 מהסיכוי של אדם שסבל מהפרעה בחודש האחרון. סיכוי זה היה זהה לסיכוי של אדם שלא סבל מעולם מהפרעה נפשית..
תעסוקה ואבטלה לפי סוג התחלואה, במדינות מתפתחות ומפותחות: אחוזים
שיעורי התעסוקה היו נמוכים יותר, ושיעורי האבטלה היו גבוהים יותר באוכלוסיות עם הפרעות דכאון וחרדה ותחלואה גופנית, בהשוואה לאוכלוסיות עם תחלואה גופנית בלבד או תחלואה נפשית בלבד.
הפונים לטיפול נפשי בשנה ישראל: אחוזים
במהלך שנה אחת כ- %10 מכלל הבוגרים פונים להתייעצות בנושאים רגשיים/נפשיים. כ- %6.4 פונים לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. %4.4 פונים לרופאי משפחה או רופאים אחרים ו-%3.1 פונים לאנשי דת או רפואה אלטרנטיבית. מבין הפונים לאנשי מקצוע בבריאות הנפש, כמחצית פנו למסגרות טיפול ציבוריות) מרפאות בריאות נפש, מרפאות בבתי חולים וכו‘ ( והמחצית האחרת פנתה לטיפול פרטי ) שיתכן ואצל חלק מהפונים היה מסובסד באמצעות קופה).
הערה: : פונים אשר פנו למספר מסגרות טיפול במקביל שויכו רק למסגרת אחת לפי הסדר הבא: מי שפנה למסגרת
בריאות נפש ולמסגרת כלשהיא אחרת, שויך לקבוצת הפונים לבריאות נפש. מי שפנה לרפואה ראשונית ולמסגרת
כלשהיא אחרת, שויך לקבוצת הפונים לרפואה ראשונית.
מאפייני הפונים לטיפול כלשהוא בשלש תת-קבוצות בישראל
לאחוז ניכר מהפונים בכל שלש תת הקבוצות לא היתה אבחנה של דכאון או חרדה ולא דווח כי סבלו ממגבלות בתעסוקה בשל סיבות נפשיות. השיעור הנמוך ביותר של פונים לטיפול שלא היתה להם אבחנה ולא היתה להם מוגבלות תעסוקתית מסיבות נפשיות נמצא בקרב הערבים.
הערה: הגדרת קבוצות אוכלוסייה יהודים ואחרים – כל מי שאינם כלולים בקטגוריות ערבים ועולים. עולים – מי שעלו ממדינות ברית המועצות לשעבר משנת 1990 ואילך. ערבים – לפי רישום במרשם האוכלוסין.
פניה לטיפול בשנה הראשונה להופעת ההפרעה, במדינות הסקר: אחוזים
בישראל, אחוז הפונים לטיפול בגלל הפרעות חרדה היה הגבוה ביותר בהשוואה לשאר המדינות. בהפרעות דכאון, אחוז הפונים לטיפול בישראל היה נמוך מהאחוז ברוב המדינות.
רמת ה“סטיגמה“ המורגשת בקרב הסובלים מהפרעות דכאון או חרדה בהשוואה לזו המורגשת בקרב הסובלים ממחלות גופניות: אחוזים
בכל המדינות , היתה הסטיגמה שהרגישו משיבים עם הפרעות דכאון או חרדה גבוהה מזו שהרגישו משיבים עם תחלואה גופנית ללא דכאון או חרדה. רמת הסטיגמה בישראל היתה קרובה לזו של הארצות המתפתחות וגבוהה מזו של הארצות המפותחות. סטיגמה פרק ו‘
הערה: ההבדלים ברמת ה“סטיגמה“ נבדקו בקרב משיבים שדיווחו על קשיים בתפקוד בחודש שלפני הסקר בלפחות הרגשת ”סטיגמה“ הוגדרה כדיווח על תחושה בשלושים הימים האחרונים של ”מבוכה, בושה או חוסר נוחות בגלל בעיות אחד מתחומי התפקוד: טיפול בעצמי, ניידות תפקוד קוגניטיבי או תפקוד חברתי. הבריאות שלך“ ”במידה מעטה“ לפחות, וגם דיווח על הרגשה של ”אפליה או יחס לא הוגן בגלל בעיות הבריאות שלך“ ”במידה מעטה“ לפחות.
הורדה ותצוגה של המחקר המקורי המלא אפשרית על ידי לחיצה על הקישור הבא: הפרעות דכאון וחרדה בישראל
